מהי חדלות פירעון?

חדלות פירעון היא מצב כלכלי שבו אדם, חברה או גוף אינו מסוגל לפרוע את חובותיו לנושים במועדים שנקבעו. מדובר באחת הסוגיות המשפטיות והכלכליות המרכזיות במשק המודרני, והחקיקה המסדירה אותה עברה שינויים מהותיים בשנים האחרונות.

חדלות פירעון מתארת מצב שבו סך ההתחייבויות של החייב עולות על סך נכסיו, או כאשר אין ביכולתו לעמוד בתשלום חובותיו במועדם. המונח משמש הן לגבי יחידים (פרטים) והן לגבי תאגידים (חברות), אך ההתנהלות והשלכות ההליך משתנות בהתאם לסוג החייב.

החקיקה בישראל

עד שנת 2019 הליכי חדלות הפירעון בישראל התנהלו בהתאם להוראות פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם–1980 וזו הייתה החקיקה המרכזית בישראל אשר עסקה בניהול הליכי חדלות פירעון של יחידים במשך עשרות שנים. הפקודה נחקקה בתקופת המנדט הבריטי והתבססה על עקרונות ישנים שלא התאימו למציאות הכלכלית והחברתית המתפתחת. עם השנים, הפקודה ספגה ביקורת על היותה מיושנת, מסורבלת ואינה נותנת מענה מספק לצורכי החייבים או הנושים ולנוכח זאת, ועל מנת להתאים את הדין המקומי לערכים עדכניים של שיקום כלכלי, שוויון וחידוש ההזדמנות, בוטלה הפקודה לטובת חקיקה מודרנית ומתקדמת – חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, שנכנס לתוקף במהלך חודש ספטמבר 2019, חוק אשר שם דגש רב על שיקום החייב והחזרתו למסלול חיים תקין, תוך שמירה על זכויות הנושים.

כיום, הליכי חדלות הפירעון העיקריים מוסדרים בהוראות חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי אשר נועד להסדיר את פירעון חובותיו של חייב שהוא יחיד או תאגיד, הנמצא או העלול להימצא במצב של חדלות פירעון.

מטרות הליך חדלות הפירעון

בהתאם לדברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי שלוש מטרות עיקריות –

המטרה הראשונה, המהווה ערך מרכזי של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, היא להביא לשיקומו הכלכלי של החייב, מטרה המשרתת את טובת הנושים אך נועדה גם למימוש תכליות רחבות יותר, לרבות תועלת משקית כללית, והיא מגשימה גם ערכים ועקרונות חברתיים דוגמת מתן הזדמנות נוספת.

החוק מוסיף ומבקש לצייד את החייב בכלים שימנעו ממנו להיקלע פעם נוספת למצב של חדלות פירעון, באמצעות הכשרה כלכלית. השיקום הכלכלי מאפשר לחייב לזקוף את גבו ותורם במגוון מעגלים – לחייב, לקרובים לו, לסביבתו האישית והכלכלית וגם לחברה כולה.

מדובר בשינוי תפיסתי לגבי הליך חדלות הפירעון של יחידים שאותו מבקש חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי לקדם. בעבר, דיני פשיטת הרגל בהתאם להוראות פקודת פשיטת הרגל, התבססו על ההנחה שאי–תשלום חוב מבטא פגם מוסרי בהתנהלות החייב. ואולם, נוכח ההתנהלות הכלכלית בעידן המודרני הכוללת שינוי נרחב ולגיטימי באשראי צרכני המובילים להיקף גדול יותר של כשל ביכולת פירעון החוב, הנחה זו אינה יכולה לעמוד ולכן, יש לראות את הכישלון ביכולת פירעון האשראי וחדלות פירעון כתאונה כלכלית ולא כפגם מוסרי וכך, הותאם חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי בהתאם לתפיסה זו.

בהתאם לגישת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי החל כיום, אמנם ייתכנו מקרים שבהם חדלות הפירעון נובעת מהתנהלות פסולה, כמו גם חייבים המבקשים לנצל לרעה את הליכי חדלות הפירעון, אולם אין להשליך מקיומם של אלה על כלל החייבים ולראות את כולם בחזקת עבריינים או מתנהלים בחוסר תום לב.

המטרה השנייה של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי היא הגדלת שיעור החוב שייפרע לנושים ומשכך, תכלית נוספת של הליכי חדלות הפירעון כיום הינה להשיא את ערך נכסי החייב ולהקטין ככל האפשר את הפגיעה שתיגרם לנושים כתוצאה מחדלות הפירעון.

המטרה השלישית של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי היא הגברת הוודאות והיציבות של הדין, קיצור הליכים והפחתת הנטל הבירוקרטי.

מי הם בעלי התפקיד בהליך חדלות הפירעון?

הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי – הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי  הוא הרשות המנהלית של המדינה האמונה על ניהול הליכי חדלות הפירעון של יחידים, תוך שמירה על האינטרס הציבורי ותקינותם של הליכי חדלות הפירעון.

הנאמן – עו"ד או רואה חשבון מהשוק הפרטי אשר עבר תהליך מיון קפדני (בהתאם להוראות תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי (כללים לעניין גיבוש רשימת נאמנים), התשפ"א–2021) על מנת להיכלל ברשימת הנאמנים  המסייעים לממונה בניהול הליכי חדלות הפירעון, ובהתאם לסמכויות המוקנות לו על פי החוק.

בנוסף, מעורבים בהליך אף נושים (בדין כללי – מי שחייבים לו כסף או רכוש גם במקרה שהחוב הוא עתידי או מותנה; בדין קדימה – מי שהחוק קבע לגביו שהחוב שלו קודם לחובות אחרים; נושה מובטח – אשר בידיו בטוחה להבטחת תשלום החוב) ובעלי ענין אחרים הנדרשים לצורך בירור וליבון מחלוקות.

החוק מבחין בין שני סוגי חייבים –